Law Commons^™

Social Protest And The Absence Of Legalistic Discourse: In The Quest For New Language Of Dissent, Shulamit Almog

Shulamit Almog

Legalistic discourse, lawyers and lawyering had minor representation during the 2011 summer protest events in Israel. In this paper we explore and analyze this phenomena by employing content analysis on various primary and secondary sources, among them structured personal interviews with leaders and major activists involved in the protest, flyers, video recordings made by demonstrators and songs written by them. Our findings show that participants cumulatively produced a pyramid-like structure of social power that is anchored in the enterprise of organizing the protest. Our findings explicate how the non-legalistic and even anti-legalistic discourse of the protest was formed, shaped and …

Where There Is No Need To Screen Local Justice: Law And Film In Israel, Shulamit Almog

Shulamit Almog

This chapter describes the minor representation of law in Israeli feature films and demonstrates it by pointing at various films that deal with issues that pertain directly to legal proceeding or legal matters,yet bear merely marginal reference to the legal domain,or avoid it altogether.

Dystopian Narratives And Legal Imagination, Shulamit Almog

Shulamit Almog

This paper is based upon a complementing premise,maintaining that there is also a meaningful linkage between normative systems that are products of law and speculative delineations of dystopias. This linkage derives from the duality pertaining to the utopian/dystopian notion.

הגג התעופף - ציורים של דת ומדינה בפסיקתה של השופטת אילה פרוקצ'יה (Depiction Of Religion And State In Judgment Of Ayala Procaccia), Shulamit Almog

Shulamit Almog

עניינה של רשימה זו הוא התבוננות באופן שבו השופטת אילה פרוקצ'יה משרטטת את מתארן של סוגיות דת ומדינה ופוסקת בהן. התבוננות כזו חושפת תבנית המהווה מודל ישים להתייחסות שיפוטית וחוץ שיפוטית לסוגיות אלה. נקודת המוצא המוצעת כאן היא כי קריאה מיטבית של טקסטים שיפוטיים כוללת רכיב של עיסוק פואטי.

אין חכמה לאישה אלא בפלך? על זכותן של בנות ונשים חרדיות לחינוך לזכויות (Is There No Wisdom In Woman Except With The Spindle? The Right Of Ultra-Orthodox Girls And Women To Human Rights Education), Shulamit Almog, Lotem Perry-Hazan

Shulamit Almog

בניגוד למקומות אחרים בעולם, בהם בנות מופלות לרעה במערכת החינוך משום שהן מכוונות למקצועות שנועדו להשאיר אותן בספירה הביתית, החינוך שמקבלות הבנות החרדיות בישראל מקנה השכלה כללית רחבה, אשר נועדה לאפשר להן לצאת לעבוד בתום לימודיהן ולפרנס את בעליהן הלומדים תורה. הבסיס ההשכלתי המוקנה לבנות החרדיות מאפשר רכישת השכלה גבוהה ובחירת מסלולי תעסוקה מגוונים. במאמרנו נטען כי החינוך החרדי לבנות בישראל עוצב תוך הפקת לקחים מהמאה התשע-עשרה, במהלכה השכלת הנשים בחברה היהודית מסורתית גרמה לתהליכי מודרניזציה, והוא מייצר ומשמר חסמים המונעים מנשים חרדיות לפתח תודעת זכויות. נדגים את טענותינו באמצעות דיון בניעות של זכויות במרחבים שונים בחייהן של הנשים החרדיות …

When A Robot Can Love - Blade Runner As A Cautionary Tale On Law And Technology, Shulamit Almog

Shulamit Almog

This paper examines Ridley Scott's 1982 film Blade Runner as a cautionary tale relating to the role of law in technology augmented environment.Blade Runner presents a regime that uses law first in order to create beings withe superior abilities and pre-determined longevity, and then to define them as non-human or non-beings, devoid of legal personhood, and thus exploitable.

לפני החוק' לדמיין דיסטופיה, לדמיין משפט' (Before The Law - Imagining Dystopia, Imagining Law), Shulamit Almog

Shulamit Almog

לפני החוק הוא אחד הטקסטים האיקוניים בתרבות.כידוע, משתרע בעקבותיו שובל הולך ומתארך של פרשנויות וקריאות. קריאה זו מבקשת לחדור דרך שער החוק, ולהטיל זרקור ישיר בגורם הנעלם הנמצא מאחורי השער; באוחזים, בסמכות ובשררה, שהפכו את המשפט לכי אשפתם, שביכולתם להציב שומרי-סף, ולחסום את יכולתם של אחרים לצלוח את שומרי הסף.

רות כותבת על לילות ברלין, ואסלייב מבלה במוסקבה, וגולדמן וערן בתל אביב (Ruth Writes About The Nights In Berlin), Shulamit Almog

Shulamit Almog

מאמר זה עוסק באתגור התפישה המתייחסת לזנות כתובעה "נורמלית", כחלק טבעי מדרכו של עולם, באמצעות עיון באופן שבו היא מתוארת במספר יצירות ספרותיות. אתגור כזה, מזוויות שונות, משותף לרות של לאה גולדברג, ואסלייב של צ'כוב וגולדמן של יעקב שבתאי. אצל שלוש הדמויות הספרותיות הללו יוצר המגע עם הזנות תגובה טעונה ומורכבת. יש לה אופי שונה אצל כל אחת ואחד מהם, אבל משלוש התגובות מצטיירת הזנות כפי שהיא - שונה מכל דבר אחר.

Representations Of Law And The Nonfiction Novel: Capote's In Cold Blood Revisited, Shulamit Almog

Shulamit Almog

The article describes the way in which law-related events are represented in Truman Capote’s In Cold Blood. Based on a narrative analysis, the paper will posit that In Cold Blood played a particular role in originating and shaping an innovative mode of representing law-related events, a mode that was widely employed since, in various artistic mediums and in popular culture. As the paper further elaborates, Capote’s work paved new ways for challenging the conventional boundaries between “reality” and “fiction” with regard to the representation of law-related events. The paper will also maintain that in addition to its contribution to the …

Between Citizenship, Equality, And Law The Language Of The Summer 2011 Social Protests, Shulamit Almog

Shulamit Almog

The intersection of law and protest may be perceived as an oxymoron. For many, law symbolizes stability and the maintenance of the socio-political and economic status quo while, at the same time, protecting human rights. Protest, conversely, points to the need to alter and reform the very same status quo, arguing that the conventional means of constructing politics and public policy through legislation and litigation have failed and that democratic and all other perceptions of justice have been halted. Nonethe-less, more than a few protest movements all around the globe have used lawyers, legal arguments, and legal mechanisms to advance …

Legal Citation Rules: Reflections On The Formation Of Discourse Norms, Shulamit Almog, Ronen Perry

Shulamit Almog

In the spring of 2006, an 80 pages booklet, sponsored by four Israeli law reviews, and titled Uniform Citation Rules in Legal Writing, was published in Israel. Given its cover color and notable similarity to the American Bluebook, we called it The Purplebook. The Haifa Law Review had to decide whether to substitute the new rules for its traditional citation method. The Editors' reflections on this seemingly technical matter generated interesting queries about the need for uniform citation rules, the process of their formulation, endorsement and modification, their substance and their form. The unprecedented opportunity to seriously deliberate on the …

Prostitution As Exploitation: An Israeli Perspective, Shulamit Almog

Shulamit Almog

The article presents an alternative approach, which proposes a new legal conceptualization for the prostitution phenomenon. This approach calls for a legislative model which prohibits prostitution and places the onus of punishment and social infamy on the clients. The article applies the Israeli experience to pursue a claim that any attempt to employ the conventional legal doctrines in order to deal with prostitution is doomed to fail.

זה הסיפור של זנות - משפט פוגש קולנוע (It's The Story Of Prostitution - Law Meets Cinema), Shulamit Almog

Shulamit Almog

המאמר פורש התבוננות ביקורתית בכמה מההנחות המפורשות והמשתמעות מתוך הסדרים משפטיים נפוצים של תופעת הזנות, וזאת באמצעות שימוש בייצוגים של זנות בקולנוע. תוצגנה שתי פרדיגמות המשתקפות בסרטים שהזנות במרכזם. דרך הפרדיגמה הראשונה, שתכונה הפרדיגמה המסורתית, זנות נתפסת כתופעה קבילה חברתית ומשפטית. פרדיגמה זו, הנתמכת בתפיסה ליברלית הרואה בזנות התקשרות בין שני פרטים הממשים את האוטונומיה שלהם, משתקפת בשיטות המשפט הרבות שבהן הזנות לגיטימית מהבחינה העקרונית, ובהן שיטת המשפט הישראלית. על פי פרדיגמה אחרת, שתכונה הפרדיגמה החלופית, זנות היא פרקטיקה של דיכוי וניצול פערי כוח, הכרוכה במס של קלון חברתי המושת על נשים בזנות. סרטים המעלים לקדמת המסך את הפרדיגמה החלופית, …

משפט בסרטי צבא ישראליים-כרונולוגיה של העדר (Law In Israeli War Films-Chronology Of Absence), Shulamit Almog

Shulamit Almog

רשימה זו תעלה שאלות אחדות בנוגע להיעדרותו של המשפט מן הקולנוע הישראלי במהלך השנים, תוך התמקדות בסרטי צבא. הסקירה תתחיל בסרטי הקולנוע בשנים הראשונות, ותראה כיצד המשפט לא השתלב באתוס הצברי, שהיה מרכזי בסרטים. לאחר-מכן תידון הפיכתו של הקולנוע הישראלי במהלך שנות השישים והשבעים לפוליטי ונוקב יותר ויותר, אך מבלי לכלול עדיין נקודת-ראייה משפטית. גם במהלך שנות השמונים התשעים, אף שהמשפטיזציה כבר חלחלה אל כל אורחות החיים, לא הוכנס המשפט אל הקולנוע הישראלי. הדברים יודגמו באמצעות הסרטים מסע אלונקות, אוונטי פופולו ואחד משלנו. סרטים אלה נעים על קו-התפר שבין משפט לבין מלחמה, והעדר המשפט בולט בהם במיוחד. בחלקו האחרון של …

מראית פני הצדק The Appearance Of Justice, Shulamit Almog

Shulamit Almog

איך נראה צדק? לכאורה השאלה תמוהה. הצדק הוא רעיון מופשט וסבוך, שגם במילים קשה, יש שיאמרו בלתי אפשרי, להגדירו ולתארו באופן המוסכם על הכל. בהקשר זה עולה על הדעת המכתב במשפטי הידוע,שכדי שייעשה צדק יש להראותו: Justice must be seen to be done. מאמר זה יפתח בסקירת הכלים הפואטיים המשמשים את המשפט בעיצוב נראות ההליכים המייצגים את עשיית הצדק.

זנות ודיני עבודה (Prostitution On The Third Millenium), Shulamit Almog

Shulamit Almog

זנות היא קיום יחסי מין תמורת תשלום, לרוב מדובר בגברים המשלמים לנשים. כפי שאראה, פסקי הדין של בית הדין לעבודה בשאלת הזנות אינם מצליחים לעקוף את הבעייתיות העמוקה הגלומה בזנות מבחינתן של הנשים העוסקות בה או להציע לה מענה מספק; במידה ידועה הם אף מדגישם אותה.

טראומה, נרטיב ומשפט (Trauma, Narrative And Law), Shulamit Almog

Shulamit Almog

במאמר זה אתאר את האפיונים המיוחדים לנרטיבים שנוצרו לאחר טראומה או למה שמכונה "ספרות טראומה" כפי שיפורט, נרטיב הוא כלי חיוני שבו משתמשים קרבנות טראומה כדי לשקם את תחושת ה"אני" וכדי לאפשר להם לחזור לתפקד במציאות החיים, אולם דווקא משום שתחושת ה"אני" מתערערת בעקבות טראומה, הנרטיב הבא לכונן אותה מחדש הוא יחודי בתכניו ובדרך יצירתו.

זנות:לקראת המשגה המשפטית של קלון חברתי, Shulamit Almog

Shulamit Almog

מאמר זה מתאר שני סוגי נזק הקשורים לזנות,נזקים אינדיבידואלים או סובייקטיביים ולצידם הנזק האובביקטיבי שהוא קלון חברתי מנזקים אלה נטען במאמר נגזרות האחריות והחובה החברתית ליזום ולאכוף שינוי נורמטיבי בקשר לזנות.השינוי המתבקש,טוען מאמר זה, הוא מעבר ממודל שבו הזנות עצמה היא לגיטימית למודל לפיו הזנות אינה חוקית.נשים בזנות מוגדרות הקורבנות ולקוחות כעבריינים.לאור הניסיון בשוודיה הנהגת מודל נורמטיבי כזה לצד נקיטת באמצעי חינוך והסברה מקיפים מציעים מענה לנזקיההקשים של הזנות.

נשים מופקרות, Shulamit Almog

Shulamit Almog

הספר בוחן את הזנות כתופעה חברתית ותרבותית ואת ההתייחסות המשפטית כלפיה. הוא דן בהיבטים שונים הקשורים למציאות חייהן של נשים העוסקות בזנות ובייצוגים של זנות בספרות,בתיאטרון, בקולנוע,בפסיקה ובחקיקה,ומציע רפורמה משפטית,שתתמקד בהטלת אחריות פלילית על לקוחות של זונות

חינוך משפטי ומדעי הרוח - בין פרשנות לתורת הפרשנות (Legal Education And The Humanities:Poetics Of Interpretations), Shulamit Almog, Michal Alberstein

Shulamit Almog

הטענה שבבסיס רשימה זו היא כי לימודי משפט מיטביים משלבים פרדיגמה הרמנויטית,היינו דגם חקירה ומחשבה הממוקד בשאלה כיצד נוצרת המשמעות. הצד המעשי של הדברים הוא הנחלה של ההיהבט ההומניסטי והטמעתו בתוך החינוך המשפטי החקירה הפואטית לסוגיה צומחת מתחום מדעי הרוח וזקוקה לידע וכלים משדותיו השוים של התחום.

גלוי וכסוי בלשון על כתיבתה השיפוטית של דליה דורנר (The Explict And Allusive In Language:Dalia Dorner's Judical Writing), Shulamit Almog

Shulamit Almog

פסק הדין, האם אמור "לעורר עניין" בקרב קהל יעד רחב, או שתפקידו המרכזי, אולי היחיד, הוא להוות כלי יעיל להעברת מסר נורמטיבי? איזו רמת השקעה והנמקתית אנו מצפים למצוא בכתיבה שיפוטית? האם שופטת העושה שימוש בכלים יצירתיים משוכללים עושה שירות טוב למערכת המשפט או שמא בוחרת בהשקעת משאבים מיותרת וביצירת טקסט המושך תשומת לב לסממנים חיצוניים ולזהותה של הכותבת ואינו חושף עצמו לביקורת הממוקדת בתוצאה המשפטית אלא ברטוריקה החיצונית שלה? אלה רק דוגמאות מספר לסוג השאלות המתעוררות בכתיבה שיפוטית.

קודיפיקציה עברית: שפת המשפט ושפת השוויון (Codification In Hebrew:The Language Of Law And The Language Of Equality), Shulamit Almog

Shulamit Almog

הטענה העומדת בבסיס רשימה זו היא כי הצעת חוק דיני ממונות מנוסחת בלשון רוויה מטען מגדרי, וכי אין כל הכרח לנקוט נוסח כזה. למעשה, מדובר בבחירה. בשל השלכותיה השליליות, הן מבחינה מעשית והן מבחינה רעיונית, הבחירה בלשון זכר כמסמן כללי אינה נכונה ואינה ראויה. מטרת הדברים הבאים היא להצביע על אפשרויות לשוניות אחדות שיש בכוח לתת מענה לבעייתיות זו, ובאחת לעצב מחדש לשון חקיקה שתיתן ביטוי לערך השוויון המגדרי. הצעת הקודקס האזרחי מגלמת הזדמנות לזכות בשכר רב במחיר מאמץ ניסוחי צנוע יחסית. חבל להחמיצה. ואין סיבה להחמיצה.

התנכלות תעסוקתית (Mobbing), Shulamit Almog

Shulamit Almog

בשוק תעסוקה אוטופי יתאפיינו היחסים בין עובדים למעסיקיהם בכבוד והערכה הדדיים, בהגינות ובשיתוף פעולה פורה, או לכל הפחות בענייניות ובאדיבות. בשוק התעסוקה הממשי, כידוע, פני הדברים שונים. רבים זוכים אומנם ביחסי עבודה מספקים או לפחות תקינים, אך עובדים ועובדות לא מעטים נחשפים למרבה הצער, במהלך חיי העבודה שלהם, לפגיעות, השפלות והטרדות מסוגים שונים, הגורמות להם סבל רגשי ומצוקה ברמות שונות. עד כמה אותן פגיעות,הטרדות והשפלות מעניינו של המשפט? נגד אילו מהן הדין מספק - או אמור לספק - הגנות?הסיטואציות המייצגות הבאות יסייעו במיקודן של שאלות אלה.

טובת ילדים, זכויות האדם (Human Rights Of Children), Shulamit Almog, Ariel Bendor

Shulamit Almog

במאמר זה נעמוד על כך שמתבקשת החלה של זכויות האדם החוקתיות על ילדים ונעסוק בעיקרון טובת הילדים במשפט הישראלי.

במאמר נדון ביחס בין עיקרון טובת הילדים לבין זכויות-האדם החוקתיות של ילדים. לאור היחסיות של עיקרון טובת הילדים נטען שיש מקום לאזן את טובת הילד גם כנגד זכויות חוקתיות של הילד. במסגרת המאמר נוסיף ונעמוד על אופי השיקולים שאנו מציעים להתחשב בהם לעניין פגיעה בזכויות האדם של ילדים למען טובתם, וביניהם המידה שבה ילדים בשלים לקבל החלטות רציונליות בדבר השימוש בזכות, הכישורים האישיים של הילד או הילדה המסוימים שעל הפרק, ואמות מידה של מידתיות.

Law As Film: Representing Justice In The Age Of Moving Images, Shulamit Almog, Ely Aharonson

Shulamit Almog

Two main theses are presented here. The first is that there is a conceptual resemblance between the ways in which messages are transmitted in the courtroom and the ways in which they are transmitted in the cinema. The second is that the evolution of legal procedure is being influenced by developments taking place in visual culture generally and film specifically. Taken together, these theses lead to the conclusion that the development of a theory of “law-as-film” can provide insights into the contemporary practice of law that might otherwise be overlooked.

סיפורים אובדים ברשת - אינטרנט, נרטיב ומשפט (Stories Lost In Cyberspace Internet, Narrative And Law), Shulamit Almog

Shulamit Almog

בשנת 1826 קרא אלכסנדר סרגיביץ' פושקין לראשונה,לפני קהל,את יצירתו בוריס גודנוב.פוגודין,סופר ועורך שנכח באירוע,תיאר בזכרונותיו את תגובת הקהל: אנחנו כמעט איבדנו את עשתונותינו.גלי חום וקור עברו בנוכחים.השערות סמרו.לא עמד לנו הכוח להתאפק.מדי פעם היה קופץ מישהו ממקומו וקורא בקול.שררו לסירוגין דממה ופרץ קריאות. הקריאה הסתיימה. הסתכלנו זה בזה ארוכות,עד "שהסתערנו על פושקין.החלו חיבוקים,מהומה,פרצו הצחוק והדמע נשפכו הברכות. הדעיכה העכשווית של יכולת הסיפור לגעת בנו היא אחת מתוצאות הלוואי של השינויים התרבותיים מרחיקי-הלכת שידעה המאה העשרים וישנם גורמים רבים שהובילו לעברה. מאמר זה .ינסה לבחון השערה שעל פיה אחד הגורמים המשמעותיים בהקשר זה הוא האינטרנט

חירות המשוררים הדמיון הספרותי ותפישת האני (Poetic License Literary Imagination And The Perception Of Self,Epilogue), Shulamit Almog

Shulamit Almog

ברשימה זו אטען כי חשיבותו המרכזית של הבדיון אינה בקשר שבין מלאכת הספרות לשיפוט חומל או לצדק. בחלק הראשון של רשימה זאת, שיעסוק בטיב הקשר שבין תפישת האני ובין הבדיון הספרותי, אטען כי מהלך כזה, הוא חיוני למשפט. בחלק השני אדון באפשרות לייחס לקריאה ההשפעה מסוימת, תוך התייחסות לטענתה של נוסבאום בדבר הקשר שבין הקריאה לבין שיפוט הנערך מתוך עמדה של אמפטיה והערכה הוגנת ואוהדת של מצב הזולת. בחלק השלישי אדון בשאלת רישומם השונה של הרומן ושל הסיפור הקצר על תפישת האני, ובסוף-דבר אזכיר התפתחות תרבותיות המאיימות לכרסם בכוחם של הסיפור הקצר ושל הרןמן גם יחד.

ואותן השמות עומדים לדורות (And Theses Names Are Eternal: Hebrew,Gender And Law), Shulamit Almog

Shulamit Almog

אנו חיים בעולם לשוני, עולם של שפה. המציאות שאנו פועלים בה, היכולת למקם את עצמנו בתוך המציאות מתעצבת באמצעות אוצר המילים העומד לרשותנו. המשטר הנורמטיבי הלשוני שהשפה משליטה רחב ביותר,אבסולוטי למעשה. הוא נקשר לאופנים אחרים של שליטה חברתית: אידיאולוגיים, פוליטיים,מוסדיים ועוד. מילים הן תוצרי תרבות השייכים אומנם למורשת תרבותית קולקטיבית,אך השפעתן חובקת כל תודעה אישית. משטר השפה הוא מקיף,כאמור, ומשליך על מישורים רבים. בכוונתי להתמקד אך באחד מהם,והוא הקשר בין השפה לבין מצב הנשים והגברים בתרבות ובחברה. לשם כך אתבונן בדרכים שהשפה מבחינה באמצעותן בין גברים לנשים,במטרות שהבחנה זו משרתת ובתוצאותיה

ספרות לצד משפט - הודאה, תודעה, אמת (Literature Alongside Law: Confession, Consciousness,Truth), Shulamit Almog

Shulamit Almog

בבואנו לעסוק בתבניתו של המשפט הישראלי ביובל הבא,לצד הצעות לרפורמות קונקרטיות או לשינויים ממוקדים של הדין הפוזיטיבי,מתבקש יועלו לדיון גם תפיסות תאורטיות כלליות שמטרתן סרטוט קווי המתאר של פרדיגמות שבזיקה להן אנו מבקשים לראות את היחסים בין מערכת המשפט למערכות אחרות. במאמר זה אתייחס לשתי תפיסות אפשריות של תופעת המשפט. את התפיסה האחת מייצגת פרדיגמת כוליות המשפט. לצורך תיאורה של התפיסה האחרת,אעשה שימוש במונחי שיח המשפט והספרות ואציג את פרדיגמת הספרות לצד משפט שדרכה המשפט מצטייר כמערכת חיונית,אך מוגבלת ביותר ביכולתיה.

על עבודה משובשת - תמונות מתוך לב החשכה (On Alienated Labor - Scene From The Heart Of Darkness), Shulamit Almog

Shulamit Almog

בדברים הבאים אני מבקשת לעיין בשלוש יצירות ספרותיות - "בארטלבי" של הרמן מלוויל, "לב האפלה" של ג'וזף קונרד ו"הומו פאבר"של מקס פריש. דמויות מפתח ביצירות האלה מגדירות את עצמן או מוגדרות על-ידי סביבתן באמצעות עבודתן. חוויות העבודה בטקסטים הספרותיים האלה הן בחלקן קשות ופוגעות, ואת העבודה העולה מהן ניתן לראות כ"משובשת". באמצעות הסיטואציות הסיפוריות השונות, שבמרכזן "עבודה משובשת", ניתן להתבונן בכמה מהמצוקות הנקשרות למוסד העבודה, ובכמה מתפקודיו של המשפט בהקשר זה. ברקע התבוננות זו, תעמוד אבחנה הלקוחה מספרה של חנה ארנדט "המצב האנושי".